הד ארצי חברה להפצה בע"מ נ' חדז`אמה

החלטה

לפניי בקשה מטעם התובעת לתיקון כתב תביעה.

תמצית העובדות וההליכים הרלבנטיים

עסקינן בתביעה שראשיתה בבקשת התנגדות לביצוע שטר חוב ע"ס 200,000 ש"ח אשר נעשה ביום 7.5.00 עליו חתמה אי.די.אמ שיווק וסחר כעושה השטר לפקודת התובעת והנתבע חתם כערב בערבות אוואל.

מועד פירעון השטר נותר חסר ולא הושלם אף כשהשטר הוגש לביצוע. לעומת זאת, בבקשה לבצוע שטר ציינה התובעת כי מועד הפירעון הוא 7.5.00.

בבקשת ההתנגדות לביצוע שטר טען הנתבע, בין השאר, כי התביעה התיישנה, בהסתמך על מועד הפרעון שצוין בבקשה לביצוע. בדיון בהתנגדות בפני כב' הרשמת ורדה שוורץ ניתנה לנתבע רשות להתגונן בהחלטת יום 23.12.08 וניתנה רשות לתובע להגיש כתב תביעה מתוקן.

ביום 15.6.09 הוגש כתב תביעה מתוקן, בו נטען ביחס לטענת ההתישנות כי בבקשה לביצוע השטר צוין בשגגה כי המועד לפרעון הוא 7.5.00, שהרי לא יתכן שהמועד לפרעון זהה למועד בו נעשה השטר.

בדיון קד"מ בפני מיום 7.12.09 התרעתי בפני התובעת כי עדיין מועד הפרעון נותר חסר בשטר, במצב זה חסרה עילת תביעה. בעקבות הערה זו הגיעה הבקשה דנן.

טענות הצדדים

התובעת מבקשת במסגרת תיקון כתב התביעה, להשלים את מועד פרעון השטר למועד בו הוגש השטר לביצוע, דהיינו 29.10.07 ובמקביל להקטין את סכום התביעה, בעקבות הקטנת סכום הריבית והצמדה.

התובעת חוזרת וטוענת כי מועד הפרעון בבקשת הביצוע הושלם בשוגג ליום 7.5.00 וכן מוסיפה שלנתבע לא יגרם כל נזק בעקבות התיקון היות והוא מעולם לא טען כי כתב התביעה אינו מגלה עילת תביעה בשל אי מילוי מועד הפרעון.

הנתבע מתנגד לתקון בנימוק לחוסר נקיון כפיה של התובעת. לדידו, תאריך הפרעון 7.5.00 אשר צוין בבקשת הביצוע, לא צוין בטעות אלא בזדון וכדי לזכות בריבית והפרשי הצמדה גבוהים שאינם מגיעים לה, וכעת מתבקש התיקון כדי להציל את כתב התביעה מדחייה על הסף בטענת התיישנות.

כמו כן בתיק הוצל"פ אשר נפתח כנגד הנתבע וכנגד עוד שני חייבים מוסיפה התובעת בהליכי מימוש על סכום הכולל הפרשי הצמדה וריבית ממועד הפרעון 7.5.00.

מוסיף וטוען הנתבע כי בקשה זו מוגשת בשלב מאוחר. כבר מיום 23.12.08 במהלך הדיון בפני הרשמת ורדה שוורץ ידעה התובעת אודות החסר בשטר ולא עשתה דבר לתיקון המעוות.

דיון והכרעה

סמכותו של בית המשפט להתיר תיקון כתב תביעה, מעוגנת בתקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. מטרתו של התיקון, כלשונה של התקנה, הוא "כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין".

ביחס לבקשות לתיקון כתבי טענות נוקט בית המשפט במשך כל השנים בגישה מרחיבה , המאפשרת הגשת כתבי טענות מתוקנים על מנת לברר את השאלות השנויות במחלוקת ונפסק כי "כאשר בעל-דין מבקש לתקן את כתב-תביעתו, כך שבית-המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי-הדין - נעתרים לו ברוחב לב" (רע"א 2345/98 דנגור נ' ליבנה, פ"ד נב(3) 427, 431 (1998) )

במקרה שלפני, הוגשה הבקשה להגשת כתב תביעה מתוקן בשלב מקדמי.

התקיימו רק שני ישיבות מקדמיות ודומה כי למרות הערתה של כב' הרשמת שוורץ כאודות מועד הפרעון אשר נותר חסר בשטר, עד להערתי מיום 7.12.09 התובעת והנתבעת לא היו מודעות לפגם בעילת התביעה.

מן העבר השני ניצב הנזק שעלול להיגרם לנתבע כתוצאה מהתיקון. במקרה שלפני, לא מצאתי כי היעתרות לבקשה תשלול מן הנתבע טענה העומדת לו, או תפגע בזכויותיו הדיוניות.